תפריט
אהרון לב הארי
נומרולוגיה קבלית קוונטית
נומרולוגיה קבלית קוונטית: מבריאת עולם ועד ימינו
נומרולוגיה קבלית קוואנטית
בעולם הקדום יותר הקרוי ימי הביניים הבינו כי החומר הוא מה שרואים. מים הם יסוד כמו אש, ורוח כמו אדמה. מה שרואים ואין מעבר לכך. כשהעולם התפתח הבינו שהמים כבר לא יסוד אלא מורכבים מאבני יסוד של שני מימן וחמצן אחד. בכל מעבר של התפתחות קמו מתנגדים לו. כי האדם מטבעו רוצה לשלוט באחרים, רוצה לשלוט בידע, רוצה לשלוט בקידמה.
נומרולוגיה בהרחבה – לא לכל אחד
כשאדם חושב על עצמו, חושב רק לקבל – מבקש הוא לזכות בתענוג, זמני בלבד. כשאדם חושב על אושר שמתמשך חושב הוא על לתת – מבקש הוא לזכות בהנאה כשאחרים מתענגים ממנו. בדרגה גבוהה מאוד יכול להגיע למדרגת תענוג שיש בו התחברות לבורא.
איך משלבים את הידע הזה בחיים? איך משתמשים באותיות ביום יום?
לאדם מח קדמי ומח אחורי. המח הקדמי מופעל על חמשת החושים הידועים לו. חושים אלו מתורגמים למה הוא מסוגל או למה הוא מאמין למראה עיניו. המוח האחורי לעומתו נוסק ליקום, שם הוא ממלא את כולו במראות אין סופיות, באפשרויות לא מוגבלות. למעשה המוח האחורי אינו מוגבל בדבר. עכשו תנסו לחיות עם שניים שהם אחד. אחד מוגבל בצעדיו, מהסס ומלא בפחדים שמקורם מהלב ושני חי לו בעתיד, רואה למרחוק ובעל חזון.
צורת החשיבה משנה חיים. כמו אחד רואה שחור ושני רואה לבן. נקודת ההסתכלות יכולה להציל, להבריא, למלא ואף להניע אותו מנקודה אחת לשניה. השיעור עם אהרון לב הארי פותח את המחסומים ומלמד את האדם לסמוך על חושיו שכן לסמוך הוא לשון כמוס (בהיפוך אותיות) – בו נחשוף סוד וצופן המבקש להשתחרר מכבליו. הדבר דומה למי הנמצא בקומה ראשונה מתבונן ומשקיף על המתרחש, מוגבל בראיה לעומת מי שנמצא בקומה שמעליו רואה למרחוק, רואה מעבר אליו.
בספר היצירה נכתב: “בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה יהוה צבאות את עולמו בשלשה ספרים בספר ספר וספור”. ל”ב נתיבות הולכות אחר הלב. הן מחולקות ל-22 אותיות הא-ב ועוד 10 ספירות:
כתר חכמה בינה
חסד גבורה תפארת
נצח הוד יסוד
מלכות
טמן הבורא בכל אות ומידה בלימה של אנרגיה המכילה בתוכה טיפה מכל היקום. שלושה ספרים הם: הסיפור של האות, המספר של האות וההשתייכות שלה.
הקריאה כמובן בהתאם לניקוד ולתגין מעלה או מורידה את דרכה של האות אל יעדה. כמו שנאמר שהאות ר’ היא ריש, אחרת ראש, ויש בה בצורה סמויה את האותיות ‘יש’ וגם ‘ראש’.
ראו את המילה ‘תפילה’ המורכבת מהאותיות תאו פה יוד למד הא ובתרגום יש להעלות מהפה דרך סימנים מדוייקים את הידיעה היא מטרה מוכוונת הפועלת על פי כוונות עד שיעלה עשן – עת התשובה תתקבל.
תחום הקבלה מאז ומעולם היה מרתק משום שהוא טומן בחובו סודות שאינם נראים לעין. ההגיון והחשיבה הנלווית הולכים שבי אחר הפשט ולא קולטים את עוצמת האותיות המדמה עצמה לדנ”א שבגוף האדם.
הדבר דומה לסוכן מוסד המבקש להעביר מסר מבלי שיעלו עליו. הוא אינו יכול לפרסם בעיתון: “שלום חבר, אני סוכן ואני קורא לך להגיע לרחוב יהודה בשעה ארבע”. הוא מן הסתם יצפין את המסר בתוך מאמר תמים לכאורה. ורק החבר שלו ידע לפענח את הקוד המוצפן.
כך למעשה מוצפנים מסרים וקודים המכילים הוראות הפעלה בתחומים מגוונים: החל ברפואה והחלמה וכלה בשימוש באמצעי ביולוגיה מתקדמים.
ראו מילה לדוגמא ‘עץ’. כל אחד יכול לדמיין עץ או להבין את המשמעות שלו. אבל כאשר מוסיפים לו את האות ה’ הוא מקבל משמעות חדשה – עצה. זה כבר מימד ורובד נוסף לערך עץ. נאמר “כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה” דבר שקיבל משמעות עמוקה יותר. בדרך זו תמצאו את המילה עצ-ה כתובה מוסתרת.
משפט נוסף המסווה עצמו “עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר” בתוכו תמצאו את המילה ‘אלהים’ מוסתרת (מי רואה שיציין זאת).
אם נוסיף לעץ את המילה ‘מי’ נקבל את המילה עצמי, הוא אני, ככתוב “זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי”. ומי זה אני? במקרה זה הדבר מתקשר ליחידה הנקראת ‘משפחה’ – בה גוברת המשפחה על האני.
