עקרון אי הוודאות. הנטיה של האדם לראות דברים כמושלמים וברורים. אם כולם מסכימים, לשון תגובת העדר, אזי הכל תקין ויש הסכמה לפחות של הרוב בענין. כאשר הדבר הוא מחוץ לחשיבה של הקופסה, המוח מסרב לקלוט את שאר הרוח כי הדבר כבר קשור באמונה, ואמונה היא דבר מדעי – לפחות כך חושב האיש החושב. הדבר נתפס בלתי מושג לרובכם, ואין לאדם את הרצון לקום מהכורסא (קופסה של המח) ולהתחיל לחפש דברים של אי וודאות. האדם הוא עצלן עד שהעדר מסביר לו אחרת.
אם יושבת בחורה הומלסית בקרן רחוב ומראיה החיצוני מצביע על כך, מי יתקרב אליה? אנשים שיעברו במקום יתעלמו ממנה. אף אחד לא ייעלה על דעתו, שמדובר בבחורה יפיפיה, חכמה, ואפילו עשירה. כשאותה בחורה תעבור ברחוב במיני, תנועות האגן ידברו בעד עצמה. רבים ימקדו את מבטם, חלקם יעתקו נשימתם. בעידן של היום הרוב רוצה לראות דברים מוחשיים.

בספרו של מייקל דרוזנין, מחבר הספר הצופן התנכ”י הוא כתב: קרוב לוודאי שהתוכנה המגלה את הצופן התנכ”י אינה הצורה האחרונה שיקבל התנ”ך. יש לשער שהתגלמותו הבאה כבר קיימת, ממתינה לנו שנמציא את המכונה שתגלה אותה.
עדין איש אינו יודע אם מישהו מאיתנו, כולל עברנו ועתידנו, נמצאים בתוך איזה צופן תנכ”י משוכלל יותר שאינו ידוע עדין, אם זה למען האמת מין “ספר החיים”. אך מסתבר שניתן למצוא כל דמות חשובה, כל אירוע חשוב בתולדות העולם, ברמת ההצפנה שכבר ידועה לנו.

חכם שואל: האם הכל צפוי שאין לאדם מה לעשות מפניו.

תשובה: הכל צפוי והרשות נתונה. נתונה בידי האדם להעיז, לחפור ולהאמין בדרכו ובברכת האלהים.

חכם שואל: האם זה מדעי?

תשובה: ככל שמחפשים כך מוצאים דברים שהם מעבר להגיון, “מאחורי הקלעים”. זו רק התחלה.

חכם שואל: אתה מתרגם את הפסוקים איך שנראה לך או שיש לך כללים?

תשובה: חייב להמצא קשר סיבתי, כמעט מדוייק בין האדם והפסוקים השזורים מסביבו. קשר שנקרא לו ‘תום הילד’ – שאפילו ילד יבין את המשמעות מבלי שנכנס לעומקם של דברים.

חכם שואל: כמה עמוקה החכמה הזו והאם כל אחד יכול לעסוק בה.

תשובה: צריך לאהוב את התורה, צריך לדעת לקרוא בה. התורה נכתבה בשפה נגישה לכל העולמות: ארכיאולוגיה, כימיה, ביולוגיה, רפואה, פסיכולוגיה ומה לא. בכל מימד בתורה מסתתרים הדברים המבקשים להתגלות.

חיפוש בתוכנת דנ”א של המקרא: 

אחת מאפשרויות התוכנה המופלאה היא החיפוש המתוחכם אחר ראשי תיבות (ר”ת) וסופי תיבות (ס”ת) של משפטים מהמקרא. היופי שבדבר (והרשו לי להתגאות) שיש באפשרותינו למצוא פרטים אישיים על כל אחד ואחת. כיצד המקרא צופה בנו, איזה טיפ יכול לתת לנו.
הרבה רצון הושקע מתוך מחשבה, ‘המציל נפש אחת מציל עולם ומלואו’. בעתיד תוכלו לקרוא עוד על פלאי תוכנת המקרא. והכל בעצם נועד לציין, שדנ”א של המקרא ודנ”א של האדם הוא אחד, וכל בני האנושות (עץ החיים) תלויים זה בזה.

חיפשתי את המילה: כח משיכה.
מצאתי את המשפט: “אֹתָהּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי חָקְךָ” (ויקרא פרק י, יג).
המשמעות: אדם מקבל את שהייתו עלי אדמות כדבר טבעי ולא מבין כי “של נעליך מעל רגליך” מלמד כי המקום קדוש הוא, וכי על האדם לשמר ולשמור את החיים. זה לא מובן מאליו.

חיפשתי את המילה: שמש מימן.
מצאתי את המשפט: “עָרִים מָחֳרָבוֹת תִּהְיֶיןָ שְׁמָמָה אַרְבָּעִים שָׁנָה וַהֲפִצֹתִי”.
“לֹא תַעֲבָר בָּהּ רֶגֶל אָדָם וְרֶגֶל בְּהֵמָה לֹא תַעֲבָר בָּהּ וְלֹא תֵשֵׁב אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנָתַתִּי אֶת אֶרֶץ… שְׁמָמָה בְּתוֹךְ אֲרָצוֹת נְשַׁמּוֹת וְעָרֶיהָ בְּתוֹךְ עָרִים מָחֳרָבוֹת תִּהְיֶיןָ שְׁמָמָה אַרְבָּעִים שָׁנָה וַהֲפִצֹתִי” (יחזקאל פרק כט, יא).
המשמעות: התובנה מושכת אותנו לתוצאות פצצת אטום, פצצת מימן. הרס וחורבן המביא על המקום שממה. נפש אדם וחיה לא תוכל לחיות במקום לפחות 40 שנה.

חיפשתי: מכת דם.
מצאתי את המשפט: “דְּבָרו הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם”.
“שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ וְלֹא מָרוּ אֶת דְּבָרו הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם” (תהלים פרק קה, כח).
המשמעות: ממש במקרה מופיעות המכות בתהלים. בניגוד לסדר הנכון דם צפרדע, מתחיל ממכת חשך עובר למכת דבר ומשם למכת דם.

חיפשתי: תורת אמת.
מצאתי את המשפט: “שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת אִישׁ אֶת שְׁמוֹ תִּכְתֹּב”.
“דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת אִישׁ אֶת שְׁמוֹ תִּכְתֹּב עַל מַטֵּהוּ” (במדבר פרק יז, יז).
המשמעות: נראה היה שכל אחד נדרש למטה עליו ירשם שם שבטו ולא רק, אלא תורת אמת חבוייה בדנ”א של היהודי מורה לו לשמור על התורה באשר ילך. שבט שהוא חלק ממטה.

חיפשתי: בן אדם וגם נשמת אדם.
מצאתי את המשפט: “וְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ דָּעַת מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ”.
“וְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ דָּעַת מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ” (משלי פרק יח, טז).
המשמעות: לא בכדי ניתנה לאדם הבחירה, לדעת לבחור – לדעת. מרגע הבחירה כל עמלו ילך ויגדל ויצמח. להרים את הראש ולהכיר בקיים, במזל, ברגע.

חיפשתי: ברא עולם.
מצאתי את המשפט: “וְכָל עֲו‍ֹנֹתַי מְחֵה לֵב טָהוֹר בְּרָא”.
“וְכָל עֲו‍ֹנֹתַי מְחֵה לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי” (תהלים פרק נא, יא).
המשמעות: אדם מבקש לחזור ולהחלים, לפתוח דף חדש, אולי מבלי שהרגיש אפילו נדר נדר. והנה הנס מתרחש. הוא כמובן יקשור את זה למחשבות, לתפילות, ליכולת שלו להתמודד.

חיפשתי: פלא רפואי.
מצאתי את המשפט: “וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי”.
“וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים גַּם אֶת זַרְעֶךָ”.
המשמעות: אדם המרגיש שהוא בר מזל על שניתן לו לראות נכדים מישהו שהיה נעדר.

חיפשתי: מזל ברכה.
מצאתי את המשפט: “שֳׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם לְיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַמֶּךָ”.
“יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבֹתֵינוּ שֳׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם לְיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַמֶּךָ וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶיךָ” (דברי הימים א, פרק כט, יח).
המשמעות: אדם מבקש מזל וברכה בכל אשר יפנה לפיכך נדרש לייחד את שם האלהים בבחינת “וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ”.
מזל (ר”ת) – זאת לעולם מחשבות.
ברכה (ס”ת) – שמרה ליצר לבב עמך.
לאדם יש דעה אבל מחוייב הוא לשמרה ולא לדעה. מצד אחד מבקש מזל וברכה ומצד שני רוצה לשלוט בתוצאה. הדבר אינו אפשרי משום “וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם” ואיך הוא יכול לשלוט ביצר, שהוא בבחינת יצור, החזק ממנו פי אלף. אז אם לא יכול לו לבטח יוכל להצטרף אליו. לא מומלץ לדכא אותו אבל לא כדאי גם לתת לו להוביל אותך. אז תן לו את הפינה שלו, ותדאג שישתמש רק באחוזים בודדים והשאר ילך למטרות טובות.
ושוב, בתחילת החיים “וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן בְעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר”, זה המקום (גן עדן) הניח בו את הנחש – הוא היצר. ונתן בו סימנים “כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו”. אז עכשו לאחר שהבין עם מי יש לו עסק, כמובן לאחר שצבר נסיון (מר) נדרש לשלוט בתוצאות או לפחות מודע להשלכות שלהם. ואם מבקש לו האדם מזל וברכה טוב יעשה עם יחזק את לשמרה והמחשבות יהיו צמודות אליו, ולא יהיה להם החופש לעשות ככל העולה על רוחם.