קרינת התודעה: מעבדות לחירות

בקורסים השונים נלמד על תודעה ומודעות, על אחדות ופירוד. תודעה ומודעות קיימת במחשבה. אי אפשר לראות אותה, אי אפשר לדמיין אותה, אין לה מקום בו היא יושבת או שוכנת. יש מי שחושב שהיא שוכנת בגופו של האדם במוחו ויש מי שחושב שהיא מצוייה מעליו, בהילה שלו.

אחת מהדרכים להגיע לתודעה היא על ידי אמונה ורגש.

אמונה היא ענין של אימון ואמירת אמן. אימון על ידי זה שאדם חוזר על המנטרה שלו כל כך הרבה פעמים עד שהיא משתרשת אצלו, מתקבעת, חלק ממנו. זה לא איזור הנוחות זה איזור הנוחות מיושב אצלו. זה ברור לו כאור השמש גם בלילה, באמצע השינה הוא ידקלם את ההחלטה שקיבל. ברגע שהיא נעשית חלק ממנו, חלק מעצמותו היא בבחינת אמן – זו ההוראה שמתקבלת ואינה חוזרת לאחור. ויש לדייק ולומר אמן אמן אמן שלוש פעמים.

במקרה אמן אמן אמן בגימטריה 273, הרי ‘ארבע’ (4) זה סוד קיומו והגשמתו של האדם עלי אדמות.

כל הפעולות הללו של חבירה אמונה ורגש מעלות את התודעה המוסתרת לתודעה אחת של הקרשת הגשמיות. יש מי שאין לו זוגיות, ואחר אין לו משפחה ושלישי אין לו ילדים ורביעי אין לו פרנסה. כי הפגימה בתודעה צריכה להרקם עד אשר היא בשלה להתקיים. כמעט כמו לעבור מצב צבירה מאין ליש – לברוא את עצמך מחדש.

כשהתודעה מתחברת לרגש ולאמונה והכל הוא אחד, מוכן האדם לבצע כל מעשה שנראה היה לו עד יום אתמול כלא אפשרי לביצוע. הלא אפשרי נהפך לאפשרי והתודעה ממש מאפשרת לדבר להתקיים. ממש לשון ממשות, מעולם של דמיון לעולם של מעשה, הגשמה, הקרנה על המציאות של התודעה.

כל הקורסים כמו ההרצאות מחברות את התודעה למודעות לשם קרישה והגשמה של חלקי התודעה. מעולם של העלם לעולם של גלוי ומורגש.