תודעה וחכמת הנסתר

אדם זוכה לחיות את התודעה שלו כשהיא מתהלכת בין עץ החיים לעץ הדעת. מצד אחד עץ החיים קובע את זמנו עלי אדמות ומצד שני עץ הדעת מורה לו לחקור ולבלוש אחר יצר הסקרנות שלו, כי כל מהותו ותכליתו להגיע ליעודו. ואיך יפעל אם האמונה שלו לא מחוברת לעצמותיו.

הרי חומר לבדו לא יצלח ורוח לבדה לא תספיק לכן ניתנה הוראה ששני האלמנטים רוח וחומר ישזרו זה בזה ויהפכו לאחד, בדיוק כמו התנהגות החומר במציאות.

נולדנו למציאות גשמית כזו המתקנת את עצמה למען יראוה. כך אדם נעשה עבד לחומר, ולא במקרה בני ישראל עשו את עגל הזהב. כי אמונה נעשית מוגבלת כשאתה לא רואה לאן אתה הולך. אדם מחפש מורה דרך, הכוונה, אבל הוא מבקש את זה לעיתים ללא רכישת כלים ואז הוא לא מבין שהוא החמיץ את הפניה.

מבחינת החיים מצפים שהוא יראה שש שש (6:6). ראיה טוב אומרת שהוא רואה רק מה שמצפים שיראה ולא יותר. כי האלוקות הורידה את האדם מקומתו לתוך גבולותיו.

במרחץ הזמן הזה נע בתוך גבולותיו מודע לכך שזמנו קצוב ל-120 שנה. זה לא המספר האמיתי זה הפוטנציאל בלבד. יוצא ששמו את האדם בגבולות החומר על בסיס כליה כששעון החול מתקתק כל הזמן. ואדם מספר לעצמו את המחשבות שרצות לו בראש, מחשבות שהם פסיק מהתמונה הכוללת.

נדמה את התודעה לקשר של חבל.

במפרט כלשהו היה כתוב שחבל זה מורכב משליש ניילון, שליש כותנה ושליש שיער. עוד ניתן לראות שהחבל מלופף בצורת קשר בסופו.

ואני שואל אותך “ממה הקשר עשוי?”

אתה תשיב, שהקשר עשוי מהחומרים שצויינו לעיל: ניילון, כותנה ושיער.

ואז אשאל אותך, את מי מייצג הקשר המלופף בסופו?

ואשיב במקומך,

שאני ואתה הינם חלק מהמרכיבים אולם בפועל, אתה הוא רק חלק מהקשר בלבד.

זה הזהות שלך, היחודיות שלך.

זו התודעה.

הים מזוהם מפלסטיק ומנפט, התחממות כדור הארץ היא פועל יוצא של זיהום הנמשך ללא הבנה, כורתים את יערות העד ומשחיתים את הקרקע, מי המעיינות עוברים שינוים וכך הלאה. הכל מצביע על התוצאה ולא על הסיבה. יש לחפש אחר הסיבה, אחר המקור. אם אדם יזהה את עצמו יוכל לפרוץ לעצמו שביל שרבים אחרים ילכו בעקבותיו. זו רק השכבה הראשונה של התודעה.

כל מה שעובר על האדם נקרא “קשר”, כמו של חוט. זו רק הצורה של מי שאתה, של מה שאתה מייצג.

התודעה חדרה למוחינו ברמת המודעות שאנו משננים מושגים כמו אנרגיה וחומר המייצגים את העולם הגשמי. מה שאנו רואים ומרגישים, חשים ובטוחים אז זה קיים ומוחשי.

העולם מוחזק ונתפס על ידינו כמובן מאליו וברור, בדיוק כמו השמש והירח אשר ימשיכו להתקיים גם מחר. מה שלא נתפס הוא העובדה שכל החומר בעצם מצוי ומלא באוויר. מסתבר שהתודעה נותנת לנו את החומר כפי שאנו תופסים כשבעצם החומר בנוי ועשוי מרווח של רוח האוצר בתוכו 99.999 אחוז חלל.

מי או מה מחזיק אותו?

התודעה מצוייה כפאטה מורגנה ברמה של “וְקַדְמֹנִיּוֹת אַל תִּתְבֹּנָנוּ הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה עַתָּה תִצְמָח הֲלוֹא תֵדָעוּהָ”.

התודעה אם כן היא ההארד דיסק המכיל בתוכו את כל מנות הקוונטיות המתקיימות בו בדומה לדבורה החגה סביב כל פרח לשם איסוף הצוף והבאתו לכוורת. מנגד לשם השגת האנרגיה הנדרשת לפעולה, ברמת מסה קריטית, נדרש האדם להפעיל כח מתנגד למכשולים הנקרים בדרכו כשידו על העליונה בדומה לזיתים שמופעל עליהם לחץ שמפיקים את השמן הטהור.

בטח שמעתם על משולש ברמודה המקום בו רמת האנרגיה משנה מציאות מוכרת דבר המשבש ספינות השטות בים ומטוסים את המערכות שלהם מה שגורם לאובדנם. לעיתים אדם הולך לאיבוד, נדמה מבנה של משולש בר-מודה המשפיע על שדה האנרגטי שלו.

מודעות עוסקת במצב עכשווי – הווה. התודעה עוסקת בעבר ועתיד הקרוב והרחוק. כשבפועל מתקיים רק הווה ללא עבר ואין עתיד. כי הכל הוא יחידה אחת אוחזת בכל נעלמה.